עבור עו״ד אלון לב, הכתיבה אינה רק מקצוע, כי אם דרך חיים. מדי יום, מפרסם עו״ד לב, פוסט קצר לאלפי עוקביו, במגוון נושאים, החל מהתרחשויות שקרו זה עתה בחייו האישיים והמקצועיים וכלה בזכרונות רחוקים מתקופת ילדותו, טבולים בהומור, ציניות והרבה חוכמת חיים.
מזכירה אחת עדינה, לא חשוב שמות, התקשרה אלי עכשיו, כדי לקחת הצעת מחיר לחוזה קצר הבוס שלה כתב טיוטה, אבל הוא לא בטוח שהחוזה מספיק טוב, אז היא לוקחת בשבילו הצעות מחיר, מכמה ספקים, ורוצה לדעת כמה זה יעלה ? נתתי לה לדבר ולדבר ולומר במילים שלה, לאיזה הצעה הבוס שלה מצפה, כדי לחזור אחר-כך על מה שהיא אמרה, מילה במילה, כי ככה יוצאות המכירות הכי טובות אז היא בקשה, שאם הטיוטה שהבוס הכין לבד "סבבה", אני אבקש מחיר אחד ואם הטיוטה ממש "חרא", אז אפשר שאני אבקש מחיר אחר אז אמרתי לה שתגיד לבוס שלה, שאם מה שהוא כתב סבבה, אני אסתפק ב- 2,000 ש"ח בלבד, אבל אני מודיע מראש שהמחיר יהיה כפול, אם אגלה שהוא כתב חרא של חוזה הבחורה התפוצצה מצחוק וענתה שהיא אוספת בשבילו עוד כמה הצעות, אבל את ההצעה שלי עם החרא היא הכי-הכי תזכור.
עו״ד אלון לב
לפני איזה חודש וחצי חטפתי 250 שקל קנס, באמת לא מוצדק, מעיריית ת״א הנחתי אותו על שולחן העבודה שלי ורק חיכיתי שיהיו לי כמה דקות פנויות, כדי לערער על הדו״ח וללמד את העירייה החצופה לקח, באבי-אבי-אביה הזמן חלף ואיתו התערערה אצלי האמונה ששווה להשקיע בזה דקה ובנתיים והדו״ח התמלא אבק וצחק לי כל בוקר בפרצוף, אז החלטתי לשלם, כדי לא לתת לעירייה את התענוג, לחייב בכפל-קנס הקאתי את הכסף ושילמתי באשראי וכדי שתהיה לי הוכחה, דחפתי את הדו״ח עמוק למגירה, איפה שאני קובר את כל הדוחות המשולמים אממה, מרוב עצבים ומרוב שמיהרתי להיפטר מהגופה, לא שמתי לב, וטרקתי לעצמי את המגירה על היד כוסומו העירייה הזאת. עיריית תל-אביב-יפו
עו״ד אלון לב
פעם אחת, אבא שלי שלח אותי להחליף שקלים לדולרים, אצל איזה חלפן באותם ימים, השקל לא היה שווה כמעט כלום וכולם דיברו אך ורק בדולרים, אז כדי לשמור על הערך של הכסף, המירו הכל לדולרים והחביאו מתחת לבלטות, כדי לקנות בזה יום אחד רכב או דירה בגלל שכבר אז הבנקים היו גנבים גדולים, לכל עיר היה את החלפן שלה, וגם אצלנו בנתניה עמד אחד כזה, בהרצל פינת שער-העמק, עם שן מזהב ומעיל מעור שחור וכובע קסקט, גרוזיני אורגינל וככה ניגשתי לביז׳ו וסימנתי לו שאני בעניין והוא סימן לי ללכת אחריו, עד שהגענו לחדר מדרגות, איפה שעוזי חומוס יושב היום, למי שמכיר נתתי לו סטיפה של שקלים, הוא לקלק את האצבעות, ספר מהר-מהר, הוציא מהמעיל חבילת שטרות מגולגלים בגומייה, שלף לי כמה מהם, והלך האור כבה, אז לחצתי מחדש על הכפתור, נעמדתי שם דקה שנראתה כמו נצח, הסתכלתי לצדדים כדי לבדוק שאף אחד לא מסתכל ואשכרה - ספרתי את הכסף במדרגות.
עו״ד אלון לב
ישראל היה המורה האגדי לחינוך-גופני של בי״ס ביאליק, שם למדתי ביסודי היה לו גוף ענקי וקול בס עמוק ונוכחות מרשימה שחרוטה לי עד היום, ואף תלמיד מנתניה והסביבה, לא העיז להתחכם איתו, אפילו בצחוק מסוג המורים שהיו נדירים בדורם, אפילו גם אז, ירד אחד כזה מהפס ייצור, שברו את התבנית ואין להשיג היינו אצלו בנים ובנות יחד בשיעורי התעמלות, פעם קופצים מעל חמור ופעם מטפסים בחבל לראש האולם ופעם קופצים לרוחק, לתוך ארגז עם חול ואני תמיד הגעתי, אחרון מכולם פעם אחת, באיזה משחק, תלמיד קיבל מכה קטנה באצבע וישר רץ לישראל והתחיל להתבכיין שכואב ישראל ביקש ממנו להתקרב אליו קרוב, ואז קצת יותר וכששניהם נעמדו ממש פנים אל פנים, ישראל הרים את הרגל הענקית שלו באוויר, דרך לילד על כף הרגל ואמר ׳נו, הכאב באצבע עבר ?׳ והכאב עבר זהו, אין להשיג.
עו״ד אלון לב
ירדן שלי חוגגת היום 14 ובקשה ממני 60 שקל, כדי לעשות לק-ג׳ל, אצל איזו חברה מהכיתה לא הבנתי, למה צריך את כל זה, כי בכל זאת אני מושקע אלפייה רק על ציוד ביתי, אבל הילדה התעקשה אז זרמתי מסתבר שהחברה עובדת ״רק על בסיס מזומן״, אז ניסיתי לגרד 60 שקל, מכסף קטן, שגם ככה תקוע לי, במגירה במטבח נתתי לה כמה מטבעות של 10 וכמה מטבעות של 5, אבל הילדה אמרה שלא יפה לשלם, במטבעות של 5… שאלתי אותה ׳תגידי, מטבע של 5 שקל, זה לא כסף ?!׳ והיא ענתה ׳גם 10 לא׳ ילדים.
עו״ד אלון לב
סילבסטר סטאלון חוגג 80, וזאת היתה הזדמנות טובה בשביל פרטנר לשדר מחדש כמה מסרטי רמבו, שכל-כך הערצתי בילדותי מסתבר שהרבה דברים השתנו אצלי אחרי ה-7/10, כולל נקודת המבט על סרטים רמבו 1 ורמבו 2 מעוררים מחשבה עמוקה, על מלחמת וייטנאם, מה היא עשתה להלומי-קרב שחזרו מהתופת ומה גורלם של חיילים שנפלו בשבי, שנזחו ע״י הממשלה מאחור הסרט הבא בסדרה, יעני רמבו 3, מתאר את הכיבוש הסובייטי האכזר באפגניסטן, זאת שלפני הניין-אילבן והסרט רמבו 4, הוא כבר אשכרה מתחיל עם ׳סרטון זוועות׳ קצר בבורמה, משהו שלא הייתי שם לב אליו, אלמלא היה לנו סרטון מחריד כזה, הום-מייד בראייה רטרוספקטיבית, השרירן המנופח סטאלון, שגם כתב וביים חלק מהסרטים, קיבע בתודעה העולמית, מי הטובים ומי הרעים ושלא משאירים אף אחד מאחור, ובעצם עשה יותר למען האנושות, מהרבה וועדות סרק של האו״ם מדהים איך אין היום אף אולפן או כוכב הוליוודי, שיעשה פסיק למען אוקראינה, חצי פסיק למען חצי איראן או יזרוק איזו מילה טובה אחת בשבילי.
עו״ד אלון לב
לפני יותר מעשר שנים, רציתי לקנות מדפסת קטנה למשרד שלי, אבל בלי כל הכאב ראש הלכתי לחברה למדפסות, שישבה ממש מול המשרד שלי, והם הציבו לי במשרד מדפסת קטנה בחיני-חינם, ואני שילמתי להם 187 שקל כולל מע"מ בחודש, כל ראשון לחודש, על השעון קסמה לי הנוחות הזאת, שהם אחראים על המדפסת מקצה לקצה, כולל טונר ותוף ותיקונים קומפלט ובגלל שהם ישבו ממש צמוד, הייתי בטוח שהם יקפיצו לי טכנאי בדקה, מתי שרק ארצה עם הזמן הם עברו לעיר אחרת, ועדיין שילמתי להם במצטבר מעל 25,000 ₪, עד שלפני שנה המדפסת התקלקלה והם החליטו שרחוק להם לשלוח לי טכנאי, אז מבחינתם אפשר לזרוק את המדפסת לפח, ותודה ולהתראות מבפנים רתחתי מזעם, אבל שמתי את האגו בצד, קניתי ב- 2,000 שקל מדפסת חדשה, כולל טונר לשנה, שנגמר לי בדיוק היום עולם.
עו״ד אלון לב
הלכתי היום לבית המשפט, רק שהפעם בעניין תיק שנוגע לי אישיתדיברו בשבילי שני עורכי-דינים, מאוד נמרצים, אבל בער לי מבפנים לקום ולדבר עם השופטת, רק שבכל פעם שקמתי לומר מילה, השופטת הושיבה אותי חזרה במקום ולא הסכימה לתת לי לאדברכנראה שהצער שלי איכשהו נגע לה בנקודה רגישה, כי אחרי עשר דקות היא פנתה אלי, ככה מיוזמתה, והרשתה לומר מילהקמתי על הרגליים, שמתי בצד את כל הניסיון שלי ודיברתי אליה עמוק מבפנים, כמה שהיא ורק היא, הבן-אדם היחיד בעולם, שיכול עכשיו לעזורדיברתי על קניין שקניתי בכסף ועל עוול גדול שעשו לי ועל זה שבאתי אליה כדי לקבל קצת צדק, צדק שלא מצאתי בשום מקום אחרהיה שקט באולם והיא הקשיבה לכל מילה ומה שלא עשו עד אותו הרגע, גם מאות עמודי עתירה, עשתה זעקה אחת תמימהמלב-אל-לב-אל-לב.
עו״ד אלון לב
לקוח שלי, לא חשוב שמות, התקשר אלי לפני שבוע, וכמו כולם ביקש איזו המלצהאני זוכר במעומעם שהוא התקשר, אם הוא התקשר אז כנראה שגם דיברנו, מה שבטוח שהוא לא שילם לי, אגורה שחוקהאז הבוקר הוא סימס לי תודה על ההמלצה, וכבר שעה שאני שובר את הראש, למה הכוונה 'ימשיכו לחפש' ומי אילו אותם 'עובדים זרים' ומה לעזאזל היתה ההמלצה ?
עו״ד אלון לב
אתמול בבריכה, שגב האחיין שלי התרברב, שהוא הולך לקנות את כל הציוד חזרה לבית ספר, הכל מחדשכדי לחנך אותו קצת לחיסכון שאלתי, אם אין לו במקרה תיק משנה שעברה והוא ישר ענה ׳לא׳ ושאלתי, אם לא נשאר לו קלמר והוא ענה מהר ׳לא׳, יש לך מחברת ? יש לך ספרים ? יש לך עט או עפרון, על כולם ענה לא ולא ולא, ככה בשביל להרגיזואז כשהוא כבר היה עמוק בשוונג, השחלתי פנימה את השאלה האחרונה ׳ושכל יש לך ?׳ והוא ענה ׳לא׳ ואז סתם את הפה וצחקומאותו הרגע, ועד סוף היום, הוא עבר אחיין-אחיין, שאל אם כבר קנו ציוד לבית-הספר וניסה להפיל את כולם כמוהו בפחחובבן.
עו״ד אלון לב
בכמה שנים טובות שחסכתי לבית, וויתרתי על כל מיני דברים מטופשים בחיים, בעיקר כמו תמי-4 בזמן הזה בדיוק, אשתי התחילה להשתמש בברז במטבח כמו ברזייה, משכה את הצינור החוצה, כופפה את אותו ב-90 מעלות למעלה, ולקחה לעצמה שלוקשלוק ועוד שלוק ואז גם הילדים למדו את הטריק ואחרי כל שנה כזאת, שהצינור המסכן עושה יוגה בתנוחת כלב-מיילל-לשמיים, אני משלם 200 ₪ לחמת, וקונה צינור חדשכבר שנים שיש בית ויש תמי-4 ויש כוסות, אבל ההרגל המטופש מפעם, לשתות ישר מהברז איכשהו נדבק, נדבק חזק ולא עוזב ואתמול, ממש לפני כניסת שבת. הצינור שוב נקרע, ובמשך ערב שלם נתתי לכולם לשתות רק מהתמי-4 כדי שיתרגלואבל הבוקר כבר נשבר לי הלב, התקנתי להם צינור חדש, שאני תמיד מחזיק במלאי, והבנתי שמי שיותר מדי חוסך לבית משלם ביוקר, כל החיים.
עו״ד אלון לב
יעל שלי, התארגנה למסיבת-פרום חגיגית, עם כל בוגרי ובוגרות תיכון ׳אוהל-שם׳, רגע לפני גיוסהכרטיס שלי גוהץ היטב לכבוד המאורע, כולל שמלה בגוון ״אבא-טחון״, שנתפרה במיוחד לכבוד החגיגההיא והחברות כבר התלבשו ועשו 'הכנות אחרונות׳, אבל רק אז היא גילתה, שהשרוך של הנעלי-עקב החדשות שלה, לא ממש מחזיק את הרגלאז הוזעקתי מהבית לחדר ההלבשה, עם דבק אפוקסי, כמה אזיקונים ומברגה, כדי לחבר הרמטית את הנעל-לרגל, העיקר שהלקוחה תצא מרוצה שנייה לפני ההדבקה, אמרתי שאולי במקום ללפף את השרוך עם כיוון השעון, בוא ננסה ללפף אותו רגע, דווקא בכיוון הנגדי…מפה לשם, הנעל ישבה עליה פיקס כל הערב, הפרינססה חזרה אחרי חצות, החליפה לכפכפים וטסה הבוקר ישר לארץ המגף..
